הלחיצות על הגוף לא נעשות על ידי אצבע אחת כפי שמשתמע ממשמעות המילה אלא הלחיצות נעשות על ידי אצבעות, אגודלים, מרפקים, ברכיים וכפות רגליים.

מטרתו של השיאצו הוא להזרים את האנרגיה שתגיע לכל מקום בגוף. כדי שפעולה זו תתרחש, על המטופל להרפות את גופו כדי שהאנרגיה תוכל לזרום בגופו ביתר חופשיות.

השיאצו הוא טיפול רפואי שמטרתו להביא את הגוף לאיזון, אך הוא בהחלט טיפול מהנה, מרגיע ומפנק שמומלץ לעשותו מפעם לפעם ללא קשר למצב הבריאותי.

ין ויאנג מסמלים שתי איכויות אשר בו זמנית הן גם דבר והיפוכו וגם משלימות זו את זו. היאנג הוא הצג הפעיל, הזכרי והרוחני והין הוא הסביל, הנקבי והחומרי. לפיכך, כל תופעה מוגדרת על פי מידת הין או היאנג שבה ובכל מקרה היא תמיד מכילה את שני האספקטים גם יחד בבחינת שני ניגודים משלימים. בעזרת שני כוחות אלו אפשר להסביר כיצד נוצר היקום ואת עקרונות הסדר השורר בו על פי הדאואיזם. כאשר הדדיות באנרגיות מפסיקה להיות מאוזנת, הסדר הטוב נפגע כמו למשל בעת מחלה או כאבים ראומטיים. אנו נוהגים לחלק את האנשים לשני סוגי "טיפוסים, טיפוס הין וטיפוס היאנג.

טיפוס יאנג הוא טיפוס אקטיבי ומוחצן, בדרך כלל רזה, מדבר בקול רם ומתנועע במהירות. טיפוס היאנג נוטה להתרגש בקלות ולהחצין את רגשותיו, בעל מרץ רב ואוהב לעבוד.הוא צריך להיזהר שלא להגיע למצבי יובש וחום עקב אנרגיית יאנג מפותחת, המכלה את נוזלי הגוף. אצל טיפוסים מסוג יאנג ישנה נטייה לפתח לחץ דם גבוה ופעילות יתר של בלוטת התריס. מומלץ להרבות בפעילות ספורטיבית מהנה וגם בפעילות גופנית מתונה כמו טאי צ'י.

טיפוס ין הוא טיפוס פסיבי יותר, בעל מבנה גוף מלא בדרך כלל, מתנועע באיטיות, רגשותיו מפנמים וקצב חייו איטי יחסית לטיפוס היאנג. מערכת חילוף החומרים דלו איטית ולכן הנטייה שלו להשמנה, טיפוס הין צריך להרבות בפעילות גופנית אקטיבית. אצל הטיפוסים מסוג הין ישנה נטיה לפתח לחץ דם נמוך ותת פעילות של בלוטת התריס.

באופן נורמלי הצ'י זורם בחופשיות במרידיאנים וכל הזמן נשמר איזון עדין בין האיברים השונים. כאשר ישנו חוסר איזון בגוף והאיברים הפנימיים יוצאים משווי משקלם האנרגטי, נוצרות חסימות אנרגטיות האנרגיה אינה זורמת בחופשיות ו"נתקעת", למצב זה אנו קוראים סטגנציה, ישנן תופעות חיצוניות אשר גורמים למצב סטגנציה כגון: קור עז או חום כבד.

כך ניתן לראות את גופינו, הנחלים הם המרידיאנים והמים הם האנרגיה. גם בגופינו הזרימה יכולה להפסק או להיתקע עקב חוסר בנוזלים, דם או אנרגיה, אז אין זרימה. מאידך, יכולה הזרימה להיתקע מעודף, כאשר יש עודף עלולה להיות תקיעה בזרימת האנרגיה, דבר שעלול לגרום למחלות ולסימפטומים שונים נוספים.

השיאצו מתמקד בארבע עקרונות אשר מאפשרות למטפל לקבל את מירב האינפורמציה אודות המטופל. העקרונות נולדו משום שלרשות הרפואה הסינית לא עמדו בדיקות מעבדה והדמיות כמו שיש ברפואה הקונבנציונאלית ולכן נאלצו המרפאים הסיניים לסמוך על אבחונים הנסמכים על הבנת סימני הגוף השונים כדי לאבחן מצבים פנימיים.

מטפל השיאצו מסתכל על המטופל מרגע כניסתו ועד לסוף הטיפול. בשלב זה יבקש המטפל מהמטופל להוציא את לשונו החוצה.

המטפל מקשיב לצליל ולטון הדיבור, לצורת ההתבטאות, לדגש המושם במשפטים, לאופן ארגון המשפטים ולעוצמת הקול. כמו כן, המטפל מריח את הניחוח היוצא מהמטופל ומתרשם מהאיכות הכללית של הניחוח.

המטפל משתמש בתשאול מקיף יותר, כדי לגלות אינפורמציה חשובה לגבי המטופל. פעמים רבות ניתן ללמוד המון לפי אופי הדברים והצורה בה המטופל חושף או מסתיר דברים מהמטפל. כמו כן, באמצעות התשאול המקיף ניתן לצייר תמונה מדויקת לגבי אורח החיים הכללי של המטופל.

המטפל משתמש במגע כדי לקבל אינפורמציה נוספת אודות המצב הנפשי של המטופל. בשלב זה יערוך המטפל אבחנת גב ואבחנת בטן.

שיטות האבחנה הסינית הינן שונות, מגוונות ומסתמכות על מאות שנות נסיון. האבחנה, באופן כללי נעשית לפי אותות חיצוניים כמו: שיער, עור וציפורניים. לפי הרפואה הסינית, "החלק מעיד על הכלל" ועל כן ניתן לבדוק ולקבל מידע מפורט על מצב הגוף מבדיקת חלק קטן ממנו.

אבחנת הדופק.
אבחנת לשון .
אבחנת בטן .
אבחנת גב .
אבחנת פנים.

לסיכום:

באהבה.